המעקות הקדומים ביותר היו מברזל יצוק, וייצורם היה אפשרי בגלל התפתחות תנורי פיצוץ במאה ה -15. לעתים ניתן למצוא דוגמאות מוקדמות בתוך כנסיות. ברזל יצוק המשיך להשתמש עד סוף המאה ה -19, בעקבות הופעת הפלדה. מעקות ברזל יצוק לא הופיעו עד למחצית השנייה של המאה ה -18, בעקבות התפתחות תהליכים תעשייתיים חדשים הברזל שימש לרוב למעקות המורכבים על קירות גבול אבן נמוכים, מעקות ובמקרה של כמה בתים מהמעמד הבינוני, פרפטים או לחלונות מפרץ, מרפסות או גגות מחודדים.
ברזל יצוק גבר בפופולריות רבה בתקופות הוויקטוריאנית והיה בשימוש נרחב לייצור שערים, מעקות, פאנלים ואלמנטים דקורטיביים ששילבו ברזל יצוק. ברזל יצוק אינו מיוצר עוד אולם ברזל יצוק ממוחזר עדיין זמין וניתן להשתמש בו לתיקון עבודות ברזל יצוק איכותיות. לעיתים אנו יכולים למצוא שילוב של ברזל יצוק במעקות היסטוריים. בגלל חוזקו נעשה שימוש בברזל יצוק למעקות ולמסגור העיקרי, ואילו ברזל יצוק שימש לייצור הלוחות הדקורטיביים.
טבעות פלדה יצוקה זו מציעות פרט מהתקופה הוויקטוריאנית.
יציקת אלומיניום או פלדה, ארבעת הסנפירים של המסך העליון מסיימים עם כדור לשמירה על הידיים.
צורת הפרחים, הנפוצה בארכיטקטורה הקולוניאלית הצרפתית, מציגה כאן עיצוב ברזל יצוק משוכלל, אך יכולה גם לשרבט חסימות צינורות רגילות.